Bava Metzia 221

Kapitel 221

א וזה לפי שאין פעולתו אצלו היכי דמי אי דאמר להו שכרכם עלי שכרו עליו הוא דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו

1 und der andere, weil der Arbeitslohn nicht bei ihm ist. — In welchem Falle: sagte er zu ihnen, er übernehme die Löhnung, so obliegt sie ja ihm, denn es wird gelehrt, wer einen Löhner bei ihm zu arbeiten gemietet und ihm Arbeit bei einem anderen angewiesen hat, habe ihm den vollständigen Lohn zu zahlen und vom Hausherrn den ihm geleisteten Nutzen zu erhalten!? —

ב לא צריכא דאמר להו שכרכם על בעל הבית

2 In dem Falle, wenn er zu ihnen gesagt hat, der Hausherr werde sie bezahlen.

ג יהודה בר מרימר א"ל לשמעיה זיל אגיר לי פועלים ואימא להו שכרכם על בעל הבית מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי

3 Jehuda b. Meremar sagte zu seinem Diener, daß er gehe und für ihn Löhner miete, ihnen aber sage, der Hausherr werde ihnen den Lohn zahlen. Meremar und Mar Zuṭra mieteten für einander.

ד אמר רבה בר רב הונא הני שוקאי דסורא לא עברי משום בל תלין מידע ידעי דעל יומא דשוקא סמיכי אבל משום בל תשהא ודאי עובר:

4 Rabba b. R. Hona sagte: Die Marktleute von Sura übertreten nicht das Verbot des Übernachtenlassens, denn jene wissen, daß sie auf den Markttag rechnen; das Verbot des Verabsäumens übertreten sie aber entschieden.

ה שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום: אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום

5 EIN AUF STUNDEIS GEMIETETER KANN SEINEN LOHN DIE GANZE NACHT UND DEN GANZEN TAG EINFORDERN. Rabh sagte: Ein auf Tagesstunden Gemieteter kann seinen Lohn den ganzen Tag und ein auf Nachtstunden Gemieteter kann seinen Lohn die ganze Nacht einfordern. Šemuél aber sagte: Ein auf Tagesstunden Gemieteter kann seinen Lohn den ganzen Tag und ein auf Nachtstunden Gemieteter kann seinen Lohn den ganzen Tag und die ganze Nachteinfordern. —

ו תנן שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום תיובתא דרב אמר לך רב לצדדין קתני שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה

6 Wir haben gelernt: Ein auf Stunden Gemieteter kann seinen Lohn die ganze Nacht und den ganzen Tag einfordern. Dies ist also eine Widerlegung Rabhs!? — Rabh kann dir erwidern: er lehrt dies je nachdem: ein auf Tagesstunden Gemieteter kann den ganzen Tag, und ein auf Nachtstunden Gemieteter kann die ganze Nacht seinen Lohn einfordern. —

ז תנן היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יוצא ביום גובה כל היום יוצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום

7 Wir haben gelernt: Ein auf eine Woche, einen Monat, ein Jahr oder ein Septennium Gemieteter kann, wenn er am Tage aufhört, den ganzen Tag, und wenn er nachts aufhört, die ganze Nacht und den ganzen Tag seinen Lohn einfordern!? —

ח אמר לך רב תנאי היא דתניא שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה דברי ר' יהודה ר"ש אומר שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום

8 Rabh kann dir erwidern: hierüber [besteht ein Streit von] Tannaím, denn es wird gelehrt: Ein auf Tagesstunden Gemieteter kann seinen Lohn den ganzen Tag und ein auf Nachtstunden Gemieteter kann seinen Lohn die ganze Nacht einfordern — so R. Jehuda; R. Šimo͑n sagt, ein auf Tagesstunden Gemieteter kann seinen Lohn den ganzen Tag und ein auf Nachtstunden Gemieteter kann seinen Lohn die ganze Nacht und den ganzen Tag einfordern.

ט מכאן אמרו כל הכובש שכר שכיר עובר בה' שמות הללו ועשה משום (ויקרא יט, יג) בל תעשוק את ריעך ומשום (ויקרא יט, יג) בל תגזול ומשום (דברים כד, יד) בל תעשוק שכיר עני ומשום (ויקרא יט, יג) בל תלין ומשום (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו ומשום (דברים כד, טו) לא תבא עליו השמש

9 Hieraus folgerten sie, daß, wer den Lohn eines Löhners zurückhält, folgende fünf Verbote und ein Gebot übertrete, und zwar:du sollst deinem Nächsten nichts zurückhaltendu sollst nichts raubendu sollst den Lohn eines Armen nicht zurückhaltendu sollst nicht übernachten lassen,am selben Tage sollst du ihm seinen Lohn geben, und:es soll nicht die Sonne darüber untergehen. —

י הני דאיכא ביממא ליכא בליליא דאיכא בליליא ליכא ביממא אמר רב חסדא שם שכירות בעלמא

10 Diejenigen, die am Tagevorkommen, kommen ja nicht nachts vor, und diejenigen, die nachts vorkommen, kommen ja nicht am Tagevor!? R. Ḥisda erwiderte: Hier wird vom Arbeitslöhne allgemein gesprochen.

יא איזה הוא עושק ואיזהו גזל א"ר חסדא (משלי ג, כח) לך ושוב לך ושוב זה הוא עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל

11 Was heißt Vorenthält und was heißt Raub? R. Ḥisda erwiderte: [Sagt er]:geh und komm wieder, geh und komm wieder, so heißt dies Vorenthalt, wenn aber: du hast bei mir und ich gebe dir nichts, so heißt dies Raub.

יב מתקיף לה רב ששת איזהו עושק שחייבה עליו תורה קרבן דומיא דפקדון דקא כפר ליה ממונא אלא אמר רב ששת נתתיו לך זהו עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל

12 R. Šešeth wandte ein: Was heißt Vorenthält, dessentwegen die Tora zu einem Opfer verpflichtethat? Wenn es der Verwahrung gleicht, wenn er ihm Geld abgeleugnethat!? Vielmehr, erklärte R. Šešeth, [sagt er:] ich habe es dir bereits gegeben, so heißt dies Vorenthalt, wenn aber: da hast bei mir und ich gebe dir nichts, so heißt dies Raub.

יג מתקיף לה אביי איזה הוא גזל שחייבה עליו תורה קרבן דומיא דפקדון בעינן דקא כפר ליה ממונא אלא אמר אביי לא שכרתיך מעולם זה הוא עושק נתתיו לך זה הוא גזל

13 Abajje wandte ein: Was heißt Raub, dessentwegen die Tora zu einem Opfer verpflichtet hat? Wenn es der Verwahrung gleicht, wenn er ihm Geld abgeleugnet hat!? Vielmehr, erklärte Abajje, [sagt er:] ich habe dich niemals gemietet, so heißt dies Vorenthalt, wenn aber: ich habe es dir bereits gegeben, so heißt dies Raub. —

יד ולרב ששת מאי שנא עושק דקשיא ליה ומאי שנא גזל דלא קשיא ליה אמר לך גזל דגזליה והדר כפריה

14 Weshalb richtete R. Šešeth seinen Einwand hinsichtlich des Vorenthaltes und nicht hinsichtlich des Raubes!? — Er kann dir erwidern: unter Raub ist zu verstehen, wenn er [die Sache] zuerst geraubtund nachherabgeleugnethat. —

טו אי הכי אפילו עושק נמי דהדר כפריה הכי השתא בשלמא התם כתיב (ויקרא ה, כא) או בגזל מכלל דאודי ליה מעיקרא אבל גבי עושק מי כתיב או בעושק (ויקרא ה, כא) או עשק כתיב שעשקו כבר

15 Demnach ist ja auch hinsichtlich des Vorenthaltes zu erklären: wenn er nachher abgeleugnet hat!? — Dies ist nichts; hinsichtlich des ersteren heißt es:oder durch Raub, demnach hatte er es ihm vorhereingestanden, hinsichtlich des Vorenthaltes aber heißt es nicht: oder durch Vorenthalt, sondern: oder er vorenthalten hat, das er bereits vorher vorenthaltenhat.

טז רבא אמר זה הוא עושק זהו גזל ולמה חלקן הכתוב לעבור עליו בשני לאוין:

16 Raba erklärte: Vorenthalt und Raub sind dasselbe, und die Schrift teilte sie nur deshalb, damit man dieserhalb zwei Verbote übertrete.

יז <big>מתני׳</big> אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו

17 SOWOHI. VOM LOHNE FÜR MENSCHEN ALS AUCH VOM LOHNE FÜR VIEH UND GERÄTE GELTEN [DIE VORSCHRIFTEN]:am selben Tage sollst du ihm seinen Lohn geben, UNDdu sollst den Lohn eines Mietlings nicht bei dir bis zum Morgen übernachten lassen. DIES NUR DANN, WENN [DER ARBEITER] IHN MAHNT, WENN ER IHN ABER NICHT MAHNT, SO ÜBERTRITT ER SIE NICHT; VERWEIST ER IHN AN EINEN KRÄMERODER EINEN WECHSLER, SO ÜBERTRITT ER SIE NICHT.

יח שכיר בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו (בזמנו) הרי זה נשבע ונוטל

18 DER LOHNARBEITER KANN INNERHALB DER FRISTSCHWÖRENUND [ZAHLUNG] ERHALTEN; IST DIE FRIST VORÜBER, SO KANN ER NICHT MEHR SCHWÖREN UND [ZAHLUNG] ERHALTEN; WENN ABER ZEUGEN VORHANDEN SIND, DASS ER IHN (INNERHALB DER FRIST) GEMAHNTHAT, SO KANN ER SCHWÖREN UND [ZAHLUNG] ERHALTEN.

יט גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר:

19 BEI EINEM BEISASSPROSELYTEN HAT GELTUNG: am selben Tage sollst du ihm seinen Lohn geben, NICHT ABER: du sollst den Lohn eines Mietlings nicht bei dir bis zum Morgen übernachten lassen.

כ <big>גמ׳</big> מני מתני' לא תנא קמא דמאחיך ולא רבי יוסי ברבי יהודה מאי היא דתניא

20 GEMARA. Wessen Ansicht vertritt unsere Mišna, doch wohl weder die des ersten Autors der Lehre [vom Schriftverse:]von deinen Brüdern, noch die des R. Jose b. R. Jehuda. Es wird nämlich gelehrt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel